#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אלו פתחים אמרו החכמים במעשים דלהלן ומ""ט לא הוי נולד:<br>רב סחורה כשהביאו רבא לפני רב נחמן? (תפארת)?<br>בטנית לר""ש ברבי? (טולא)?<br>ר' ישמעאל בר' יוסי? (קצרא)."	"ר""נ הקפיד עליו על שנדר על דעת כ""כ הרבה דברים, ואמר איזו היא דרך שהיא ישרה כל שהיא תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם. וע""ד דקפיד ר""נ לא נדרי. ואי""ז נולד דשכיח דלירתח גברא רבה על נדר חזק כ""כ.<br>דמצטערי רבנן משמשא לטולא למצוא פתח. וה""נ שכיח הוא.<br>שהכהו הכובס על שציער החכמים בפתח. ושכיח הוא דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן."	נדרים דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לא פתח רב נחמן לרב סחורה בחרטה כשלא מצא פתח? (2)<br>ומה הכוונה בהא דפתח פיתחא לנפשיה?	"משום שכיון שבא לפניו הכיר שלא רצה לסמוך על חרטה אלא בפתח.<br>או שהיה נדר של מצווה כתענית, ואם היה מתחרט היה מפסיד שכר מה שעשה.<br>ולא שפתח לעצמו ממש, דהוא אינו מחל אלא אחרים מחלים לו. אלא שמצא פתח שיתיר לו ר""נ."	נדרים דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פסק רב יוסף לאביי כשהדיר את אשתו אם תתן בנה לקרוביה ונתנה? ומה מקורו? ומה החידוש בזה?<br>ומ""ש מנדרי זירוזין דא""צ התרה? ומה הדין שם בפתח?<br>ומ""ש ממדיר חבירו שיאכל אצלו?"	"שמתירים אף שהפתח נגד המפורש בנדר שנדר אם תעשה כן. ומקורו מהא דהמדיר את אשתו מלעלות לרגל ועלתה דפותחים לו שאם היה יודע בכך לא היה מדירה.<br>ול""ד לזירוזין דהתם אין פיו וליבו שווים שאין דעתו אלא לג' דינרים, משא""כ הכא דהיתה דעתו שאם תעשה כך תאסר ודמי למעמיד. אלא שאם היה יודע שתעשה לא היה נודר. ואפשר דהתם נמי במעמיד יוכלו לפתוח להם שאם לא יתן הקונה יותר לא היה נודר.<br>ובמדיר ע""מ שיאכל אצלו חבירו אף שפיו וליבו שווים שרוצה שיאכל חבירו אצלו, אי""ז דבר שמקפידים עליו כ""כ שירצה בשבילו לאוסרו, והו""ל זירוזין."	נדרים דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזה חכם צריכים להתרת נדרים ביחיד מומחה לרמב""ן ולרמב""ם?<br>ואליבא דר' יהודה בג' הדיוטות דבעינן אחד מהם חכם, איזה חכם בעינן?<br>והשנים האחרים מה צריכים להיות? ומה הדין בג' לרבנן?<br>ומה הדין בג' הדיוטות במקום שיש חכם? ובדיעבד?"	"לרמב""ן סמוך, לרמב""ם גמיר וסביר.<br>לר' יהודה בג' ודאי סגי במה שיהיה האחד גמיר וסביר ולא בעינן סמוך.<br>השנים האחרים צריכים להיות מסברי להו וסברי, וה""ה ג' לרבנן.<br>וג' הדיוטות אין להם להתיר במקום שיש חכם מצד כבודו של חכם, אבל בדיעבד מהני."	נדרים דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""א אמר דהרוצה שידיר את חבירו יאמר כל נדר שאני עתיד לידור בטל, ובלבד שיהיה זכור בשעת הנדר. ומקשינן דכיון שהתנה כך ידע המוזמן שאי""ז נדר ולא יבוא.<br>מה תירצה הגמ'?<br>ומדוע לא תירצה דהוא יתנה כן בינו לבין עצמו? (2)"	"דהם שני ענינים. דתחילה אמר ראב""י דכה""ג הו""ל זירוזין. ועוד דהרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יתנה בתחילת השנה.<br>ואע""ג דיכלו לומר שעשה בינו לבין עצמו, מ""מ יקשה דבמתני' נקט אף הרוצה, ומשמע דהוא המשך למשניות הקודמות דהם מצד נדרי זירוזין.<br>ותו דא""כ מאי האי דאמרינן ובלבד שיהא זכור, אם הוא מתנה בשעת ההזמנה ודאי שהוא זכור."	נדרים דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אמרינן דהמתנה שנדרים שהוא נודר יהיו בטלים וזכר התנאי בשעת הנדר ביטל תנאו.<br>איך יתקיים זה עם הא דאמרינן בס""ד דאיירי במתנה שאף שידיר את חבירו אם לא יבוא מהני תנאו, ואף שהוא ודאי זכור? (ב""פ בר""ן, ודעת הרשב""א)."	"א. באומר התנאי בשעת הנדר הרי גל""ד להדיא דרצונו בקיום התנאי, ולא דמי לתנאי כללי ונדר אחר זמן.<br>ב. כיון שהוא נודר לזרז חבירו, אין ראייה ממה שהוא נודר שאין רצונו בקיום התנאי.<br>אך הרשב""א כתב מכח קושיא זו דהא דאמרינן דביטל נדרו לאו דווקא, אלא הוא חשש בעלמא ובע""ה."	נדרים דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ראב""י אמר דהרוצה שלא יתקיימו נדריו יתנה בתחילת השנה, ובלבד שיהא זכור מתנאו, הא אדרבה אם הוא זכור עקר תנאו? (לאביי ולרבא).<br>ואיך ההלכה?"	"לאביי אימא ובלבד שלא יהא זכור, אבל בזכור חל הנדר.<br>רבא מודה לדינו, אך דחיקא ליה להגיה, ופירש ובלבד שיהא זכור, דהיינו שהוא זוכר שהתנה על דבר מסויים ולא זוכר במה התנה. ואם הזכיר בפיו דהוא עושה ע""ד ראשונה נתקיים התנאי, ואי לא אף שלא זכר את התנאי בפרטות בטל התנאי, דהיה לו להזכירו.<br>והלכה כרבא."	נדרים דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מועיל להתנות בתחילת השנה שלא יתקיימו נדריו? ומדוע הזכירו התנא ברמז?<br>ומה הכוונה באמירת כל נדרי? ומה משובש בלשון? ומה תיקן רבי יעקב? והאם יש לעשות כן?	מהני, והתנא רמזו שלא יקלו ראש בנדרים, ועל כן אין לדורשו בפירקא.<br>כל נדרי לכאורה הוא תנאי דלהבא, אלא שהלשון משובש שאומרים נדרים שנדרנו.<br>ורבינו יעקב תיקן לומר הכל קמוץ, שיהא משמע להבא. אך אין לעשות כן, דהא אמרינן דאין לפרסם הדבר לעשות תנאי כזה.	נדרים דף כג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם תנאי לבטל נדריו של כל השנה מועיל גם לשבועות?<br>ובאיזה אופן לכו""ע לא מהני תנאי?"	"הרמב""ם הביא מחלוקת לגבי שבועות.<br>ובמי שהדירו או השביעו אחר ל""מ, משום שהוא עושה על דעת המדירו והמשביעו."	נדרים דף כג		
